אם פנית לעמוד זה סביר להניח כי יש לך תחושה שהעיסוק במשקל, באכילה ו/או בהופעתך החיצונית תופסים מקום מרכזי מדי בחייך. יתכן והעיסוק בהם מייסר אותך, משתלט עליך ומגביל את יכולתך לעסוק בתחומי החיים החשובים לך. יתכן והוא מביא לקונפליקטים עם האנשים הקרובים לך. יתכן ודפוסי האכילה שלך מביאים לפגיעה גופנית. בכל אחד ממקרים אלו, ובמקרים אחרים בהם מתקיימים דפוסי אכילה לקויים, נושא האכילה הופך לטעון ביותר ומלווה בסבל נפשי, בושה, אשמה, חרדה וקושי.
בחלק מהמקרים הקשיים סביב נושא האכילה יאובחנו כביטוי של הפרעת אכילה- אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית או השמנת יתר. במקרים אחרים לא תאובחן הפרעת אכילה באופן פורמלי, אך דפוסי האכילה והעיסוק באוכל יעוררו מצוקה רגשית משמעותית. בשני המצבים, סביר להניח כי הקושי סביב האכילה נובע מ'נדידה' של חוויה רגשית אל הגוף. בין אם מדובר באירוע עבר טראומטי אשר לא עובד דיו, קונפליקטים רגשיים נורמטיביים, תחושות שליליות לגבי העצמי או גורמים רגשיים אחרים- כמעט בכל המקרים מדובר במצב בו היבט רגשי לא מודע מבטא את עצמו דרך הסימפטום הגופני. חשוב להדגיש כי גם כאשר נדמה כי העיסוק הוא בהיבט הגופני-חיצוני בלבד (הרצון להרזות, הדימוי הגופני הפגוע או הקושי לשלוט בדפוסי האכילה), למעשה מדובר בהיבטים רגשיים משמעותיים מודעים יותר או פחות. בהתאם, הפרעות אכילה הן בדרך כלל הפרעות עיקשות ומתמשכות אשר אינן קשובות ל"קול ההיגיון" ובהן קיימת נכונות פנימית להמשיך ולהרוס את הגוף (והנפש) כדי להמשיך ולתת ביטוי לאותם היבטים רגשיים לא מודעים. בהתאם לתפיסה זו של הפרעות האכילה, הטיפול שאני מציעה הוא טיפול המבקש לחקור ולהתבונן בגורמי העומק העומדים בבסיסן. מתוך התבוננות זו מתאפשר עיבוד של אזורי הנפש חסרי המילים, ובאופן הדרגתי הצורך בפניה אל הגוף מצטמצם.
עקב השונות בסימפטומים ובמצבים הגופניים בהם נעשית הפנייה לטיפול, מסגרת הטיפול בהפרעות האכילה נבנית בהתאם לצרכי המטופל/ת. במקרה הצורך נעשית עבודה משולבת עם דיאטנית קלינית, והטיפול במתבגרים נעשה במקביל להדרכת הורים.